<h1>ספר מצוות זמניות הלכ' ברכות שער ח'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
שמן אלבסאן, בלשון ערב, והדומים מברכין עליו בורא שמן ערב. שמן זית שיש לו ריח טוב, שנקרא בלשון ערב אלמעט"ר, מברך עליו בורא מיני בשמים. והשמן שכותשין בו או טוחנין בו קצת בשמים בעץ עד שיתראה כחם, מברך עליו בורא עצי בשמים והוא הנקרא אצלם משחא כבישא וטחינא: (מג:) ואם נמצא לפניו, ר"ל אותו משחא כבישא או טחינא, וגם הדס, יברך על ההדס ופוטר את השמן (מפני שברכה אחת להם) וההדס יקדום בברכה לכל מה שלפניו מן הבשמים. ואם היתה ברכת אותו המורח שלפניו כברכת ההדס, הוא פטור בברכתו. ואם יש לו ברכה זולת ברכת ההדס יקדים לברך על ההדס ואחר כך יברך על אותו הדבר הברכה הראויה לו: ומי שיש לפניו יין ושמן נוטל היין בימינו והשמן בשמאלו ויברך תחלה על היין אחר כך על השמן: מי שנכנס בחנות הבשם והריח בו ריחות טובים, אפילו ישב שם כל היום לא יברך אלא פעם אחת, נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם.
<h2>דף מג:</h2>
בברכות הצריכות על הריחות. ונאמר בכלל, כי הראשונים שמו חיוב הברכה על הריח מכלל ברכת הנהנין, כי הנפש מתענגת בריחות הטובים כמו שמתענג החיך במאכל. והוא שאמרו אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב מנין שמברכין על הריח הטוב שנאמר כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח: ואלה פרטיהן, אם יש לדבר המורח עץ, (ש)מברך עליו בורא עצי בשמים, כמו ההדס הנקרא ההאין והדומה לו מן הצומחים, והייאסמין הנקראים אצלם סמלק, ואל סעדי הנקרא סגלי, וחלפא אל באר הנקרא חלפא דימא. והוא שאמרו אמר זעירי כל המוגמרות כולן מברך [עליהן] עצי בשמים חוץ ממושק. פירשו בו שר"ל הדס [וכל דדמי ליה], ואע"פ שיש בהן מה שעצו רטוב (ולא) נקרא עץ כמו שנקראת הפשתה עץ ככתוב ותטמנם בפשתי העץ [וכן] אמרו בירושלמי [ברכות פ"ו ה"ו].
כל שתמרתו נשארת משנה לשנה מברך עליו בורא עצי בשמים, וכל שתמרתו מתייבשת וכלה בימות החורף מברך עליו בורא עשבי בשמים. והנקריס של הגנים הנקרא בלשון ערב אלנרגס אלכסתאני יברך עליו בורא עצי בשמים, ועל המדברי בורא עשבי בשמים. והוא שאמרו אמר רב משרשיא האי נקריס דגנוניתא מברכין עליו בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים. וכמו כן כל שצומח בראשית עליו, כמו אלחבה בלשון ערב, ואלסוסאן שהוא חבצלת, ושושנים נקראים עשב ויברך עליהם בורא עשבי בשמים.
ומי שהריח דבר מן הפירות שיש להם ריח, כמו האתרוגים וחבושים ותפוחים ודומיהם, יברך שנתן ריח טוב בפירות: והבשמים שאין גידולן מן הארץ, כמו אלמסך גאל זבידא ואל ענברי יברך עליהם בורא מיני בשמים. וזאת הברכה בריח כברכת שהכל במאכלים. ואם בירך על איזה דבר של בשמים בורא מיני בשמים יצא. לכן חובה לברך על כל מה שיש ספק בברכתו מהם בורא מיני בשמים. ועל הקטורות, והם הנקראים מוגמר, יברך עליהם הברכה הראויה על אותו הדבר הנקטר. ואינו חייב לברך עליו עד שיעלה עשנו. והוא שאמרו אין מברכין על המוגמר עד שתעלה תמרתו.
<h2>דף נג.</h2>
המוגמרות הנעשות להקטיר הבגדים להסיר מהם ריח רע אין מברכין עליהם. והוא אומרם אמר רב הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר הזוהמא אין מברכין עליהן. ואמרו עוד אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של מתים ושל ע"ז. והמוגמרות שעושין בסעודת הגוים אין מברכין עליהם, והטעם לזה מפני שסתם מסיבת גוים [לשם] ע"ז.
